.png)
סולם האינטליגנציה של ווקסלר הוא מבחן האינטליגנציה המדויק ביותר הקיים כיום, הן למבוגרים (WAIS-IV) והן בגרסה לילדים (WISC-V). נחקור את המאפיינים העיקריים שלו, ההיסטוריה, הגרסאות, סוגי השאלות ועוד. בפחות מ-10 דקות קריאה, תכיר את התכונות החשובות ביותר שלו ואיך החוזקות והחולשות שלו מבדילות אותו ממבחנים אחרים.
מבוא
הסולמות של וקסלר יש היסטוריה ארוכה, והיו נתונים למספר מהדורות מחודשות על ידי הפסיכולוגים הטובים ביותר בתחום. נכון להיום, מהדורה רביעית מ-2008 (חמישית לילדים), היא בשימוש על ידי 90% מהפסיכולוגים המעריכים אינטליגנציה. הסולמות בודקים יכולות קוגניטיביות שונות דרך 10 תתי-מבחנים עיקריים וחמישה תתי-מבחנים אופציונליים בהתאם לבחירת הפסיכולוג.
המשימות השונות מסוכמות לארבעה מדדים אשר יחד מהווים את ה-IQ הכולל (המוכר גם כ-IQ הגלובלי). המדדים הם (i) הבנה מילולית, (ii) הסקה תפיסתית, (iii) זיכרון עבודה ו-(iv) מהירות עיבוד.
כדי להשיג את עמידותה, היא לא יכולה שלא להיות מבחן די ארוך. לוקח לפחות 90 דקות, והיא דורשת מאמץ רב מהפסיכולוג. אין פלא שהיא הרבה יותר יקרה. אבל האמינות שלה עושה את זה שווה, במיוחד כשחשוב לגלות את החוזקות השונות של האדם.
המבחן יכול להתבצע על ידי אנשים בגיל 16 עד 90, אך מגיל 70 יש צורך בשינויים מסוימים, כמו המשקל המוגבר שצריך להינתן למתמטיקה.
איך הכל התחיל
הכל התחיל בשנת 1939, כאשר דיויד וושלר, פסיכולוג שעבד בבית החולים הפסיכיאטרי בלווו בניו יורק, יצר מבחן אינטליגנציה חדש מתוך חוסר שביעות רצון מהאפשרות של סטנפורד-בינה. בניגוד לאמונה הרווחת, הוא לא חידש הרבה, מכיוון שהמבחן שלו היה יותר מכל בחירה מאוד זהירה של המשימות השונות של מבחנים אחרים שהיו זמינים באותה תקופה (מבחני צבא, סטנפורד-בינה וכו').
ווקשלר חשב ששימוש רק במשימות מילוליות כמו שעשה בינה, מפלה אנשים עם חשיבה חזקה אך שפה חלשה. הסוללה המרובת משימות שלו פתרה את הבעיה על ידי הערכת מספר יכולות נוספות. עם זאת, יש לזכור שווקשלר מעולם לא דיבר על קיומם של סוגים שונים של אינטליגנציה כמו שגרדנר טוען היום בתיאוריה שלו על אינטליגנציה מרובת, אלא ראה אותם כהתבטאויות של האינטליגנציה הייחודית שלנו.
אולי בגלל חוסר הנתונים שלו לתמיכה בהוספת שאלות לא-מילוליות, הוא נדחה מספר פעמים על ידי מוציאים לאור. ואפילו לאחר שהגיע לציבור, זה לא היה עד סוף שנות ה-60 שהסקלה החלה לקבל את תשומת הלב המגיעה לה.
כשהמבחן הפך לפופולרי יותר, נוצרו מספר גרסאות עם שיפורים, הן בסקאלות למבוגרים והן לילדים, עד שהגענו לגרסה הרביעית והחמישית הנוכחיות שלנו. אפילו סקאלה לילדים מאוד קטנים (WPPSI) פותחה די מהר ושופרה לאורך השנים.
השפעת המבחן על הקשרים קליניים וחינוכיים גדלה לאט אך הגיעה כיום לרמה דרמטית כל כך, שוושלר נחשב לפסיכולוג עם ההשפעה הממשית ביותר על אנשים שהיו אי פעם.
סוגי שאלות
עכשיו כשאתה מכיר את הבסיס, ייתכן שאתה תוהה איך נראות השאלות. בוא נסתכל על תתי המבחנים שמרכיבים אותו, מקובצים לפי האינדקסים המתאימים.
1. המדד ההבנה המילולית נועד למדוד את היווצרות המושגים וההיגיון המילולי. הוא מורכב מארבעה תתי-מבחנים:
- דמיון: היכן שעליך למצוא את ההיבטים המשותפים של שני מילים. לדוגמה, מה עושה תפוזים ובננות דומים?
- אוצר מילים: עליך להמציא את המילים המתאימות ביותר.
- מידע: אתה נבחן על ידע כללי. לדוגמה: מהי בירת יפן?
- הבנה: תת-מבחן אופציונלי, בפורמט של שאלות רב-ברירה, כדי לבדוק אם הדברים מובנים היטב. זה מאוד עוזר במציאת בעיות אישיות.
2. המדד ההיגיון התפיסתי נועד למדוד עד כמה טוב אתה מפעיל דמויות וצורות, מזהה דפוסים ומסיק מסקנות לגביהם. הוא מורכב מחמישה תתי-מבחנים:
- עיצוב בלוקים: עליך למצוא את החלקים שמרכיבים דמות.
- הסקת מסקנות ממטריצה: אתה רואה מטריצה עם מספר דמויות אך אחת חסרה. תצטרך לבחור איזו דמות משלימה את המטריצה תוך כדי התאמה לדפוסים האפשריים הטובים ביותר.
- חידות חזותיות: זה ברור, נכון?
- משקלי דמויות: אתה רואה מאזניים לא מאוזנים, ואתה צריך למצוא איזו דמות מחזירה את האיזון. אופציונלי.
- השלמת תמונה: תתי-מבחן אופציונליים, שבהם עליך למצוא את החלק החסר לתמונה.
3. המדד זיכרון העבודה מודד את היכולת לאחסן ולפעול עם מספרים ואותיות. הוא מורכב משלושה תתי-מבחנים:
- אריתמטיקה: עליך לפתור כמה שיותר בעיות בסיסיות בתוך מגבלת הזמן. אין בעיות מתמטיות מורכבות.
- טווח ספרות: אתה קורא רצפים של מספרים (למשל, 1,3,5,2,7) ועליך לזכור אותם קדימה או אפילו אחורה. משימה זו מאוד מועילה בזיהוי IQ נמוך ובעיות קליניות.
- רצפי אות-מספר: אותו דבר, אבל גם עם אותיות. אופציונלי.
4. המדד מהירות העיבוד כפי ששמו מעיד, מודד את המהירות בעיבוד מידע. הוא מורכב משלושה תתי-מבחנים:
- חיפוש סמלים: עליך לסרוק ולמצוא את וולי :). כמובן שלא. אתה מקבל סמל ועליך לבדוק אם הוא בקבוצה.
- קידוד: בודק את היכולת להעתיק סמלים.
- ביטול: כמו חיפוש סמלים אבל עם צורות. אופציונלי.
לסיכום ארבעת המדדים, אתה מקבל את ה-IQ הכולל (FSIQ). ואם אינך רוצה לקחת בחשבון את זיכרון העבודה ומהירות העיבוד, תוכל לחשב את מדד הזמינות הכללית (GAI) על ידי חיבור שני המדדים הראשונים. ניתן גם לחשב מדדים של זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך.
מתי יש להשתמש במבחן וקסלר?
הסקלה, בזכות הרחבות והאיכות שלה, יכולה לשמש כמעט לכל מטרה אפשרית. ראשית, היא האפשרות הטובה ביותר להערכות קליניות ונוירו-פסיכולוגיות. שנית, היא מסייעת לבתי ספר לזהות ילדים שזקוקים לחינוך מיוחד, בין אם מדובר בעזרה נוספת כאשר מתגלות חולשות רלוונטיות, ובין אם מדובר באימון קשה ומהיר יותר לילדים גאונים. ושלישית, אפילו בתחום רכישת הכישרונות, היא משמשת לקביעת האינטליגנציה של מועמדים פוטנציאליים.
המבחן הוא אידיאלי לשימוש קליני מכיוון שההערכה שלו של יכולות שונות מספקת תמונה מקיפה באמת של האדם. החוזקות והחולשות השונות לרוב מאשרות או רומזות על אבחנה קלינית ספציפית, ובו בזמן מסללות את הדרך למצוא את הטיפול המועיל ביותר בהתאם לסט הכישורים. פערים משמעותיים בין משימות מילוליות ולא מילוליות הם דוגמה נפוצה שלרוב מובילה לגילוי סוג כלשהו של פתולוגיה.
תוקף ואמינות
אז למה המבחן חזק? יותר מ-2,200 אנשים עזרו ביצירת המבחן על ידי כך שעשו את המבחן בעצמם. בהגדרה, למבחן יש ממוצע של 100 (10 עבור כל תת-מבחן) וסטיית תקן של 15 (3 עבור כל תת-מבחן). כפי שנאמר קודם, בדרך כלל משתמשים רק ב-10 תתי-מבחן לצורך ניקוד.
אם מבחן מציע את אותם התוצאות לאותו אדם בתנאים דומים, במילים אחרות הוא חף משגיאות מדידה, אנו אומרים שהוא מהימן. זו תכונה מאוד חשובה של מבחן. או האם היית סומך על מבחן שנותן לך תוצאה שונה אם תנסה שוב בעוד 20 יום מבלי לגלות את התשובות בינתיים? ובכן, בהיבט הזה, הווכסלר הוא מהימן מאוד. גם כשבוחנים כל תת-מבחן ספציפי, וגם כשבודקים את ציוני המדד הכללי, כולם בעלי מהימנות מצוינת (סביב 90%), מה שהופך אותו למבחן האינטליגנציה הטוב ביותר הזמין.
התקפות, אם הציון אומר משהו בחיים האמיתיים, היא גם די טובה. נמצא כי ה-IQ המלא שאתה מקבל, קשור עד 90% לרמת ההישגים האקדמיים. אז ציון טוב במבחן הזה לא יבטיח הצלחה, אבל הוא מנבא סיכוי טוב להצליח בבית הספר או בעבודה.
ויש עוד בזה. כמה תתי-בדיקות (חישוב, משקלים, הסקת מסקנות ממטריצה, אוצר מילים) הן אינדיקטורים טובים יותר מאחרות של ה-IQ המלא שיש לאדם. עם זאת, היזהר, מכיוון שרוב הפסיכולוגים לא חושבים שה-IQ המלא הוא המדד החשוב באמת. הם שמים יותר דגש על הרמה שהושגה בכל יכולת ואיך כל אחת שונה מהשאר, מה שייתן תמונה של החוזקות והחולשות של האדם.
גרסאות מקוצרות
זכור שאמרנו שהמבחן יכול להיות די יקר ולדרוש הרבה זמן? מסיבה זו, כמה מומחים הציעו גרסאות קצרות יותר שלוקחות עד 50% פחות זמן, שבהן או שנעשים רק חלק מהתתי-מבחנים, או שלכולם יש פחות פריטים (או ששתי האסטרטגיות משולבות).
מחקרים הראו שכאשר משווים בין הגרסאות הקצרות והארוכות, התוצאות דומות כמעט ב-90%. האסטרטגיה הייתה כל כך מוצלחת שכעת כ-30% מכלל מבחני וקשלר שנערכים, משתמשים באיזושהי התאמה מקוצרת.
גרסה קצרה יחסית מורכבת מהתתי-מבחנים: דמיון, אריתמטיקה, אוצר מילים, עיצוב בלוקים וחידות חזותיות, תוך דילוג על השאר. כפי שאתה מניח, המבחן הרבה יותר מהיר לביצוע.
חוזקות וחולשות
לגבי החסרונות שלו, ניתן להדגיש כי: זה לוקח הרבה זמן, אם כי הגרסאות הקצרות יותר מקלות על הבעיה הזו. המחיר בדרך כלל גבוה למדי ברוב המדינות. וחלק מהתתי-בדיקות לא ברורות וקשות להערכה אובייקטיבית. לבסוף, המבחן די מורכב להעביר ורק פסיכולוג מוסמך יכול לעשות זאת באופן אישי.
כחוזקותיו, ניתן למנות: אמינות ותקפות מצוינות, הערכת כל הספקטרום של יכולות קוגניטיביות; העובדה שהגרסאות למבוגרים ולילדים כוללות משימות דומות מה שהופך אותן לקלות יותר להשוואה, ולא פחות חשוב, זה משתלב היטב עם התיאוריה המקובלת ביותר של אינטליגנציה, מודל קאטל-הורן-קרול (CHC).
סיכום
בסך הכל, סולם וקשלר הוא סולם אינטליגנציה מצוין שכדאי שיהיה לך כאופציה הראשונה לכל מטרה חשובה כמו הערכה קלינית. אם אתה רק רוצה חקר IQ פשוט, אז שימוש בגרסה מקוצרת של המבחן הזה הוא גם אופציה נהדרת. הוא בהחלט עולה על המתחרים שלו כמעט בכל דבר. אבל אם מה שאתה צריך זה מבחן מהיר, קל למסירה ובעלות נמוכה, אז נמליץ על אפשרויות אחרות, כמו מבחן קאטל חופשי מתרבות, שאותו אתה יכול לעשות איתנו אונליין.
.png)
.jpg)
