אפילו כשאנחנו מסתכלים על 2% מהאוכלוסייה עם ה-IQ הגבוה ביותר על פני כדור הארץ, אנו מוצאים מגוון רחב של מקצועות שמעידים שלא כל גאון הוא מדען או מנהל עסקי. אם נשווה הצלחה עם כסף, ישנם גורמים רבים שמשפיעים על הגורל הכלכלי שלנו: אחד מהם הוא אינטליגנציה, אך הרקע הסוציו-אקונומי שלנו ותכונות האישיות שלנו מתואמים באותה מידה כמו ה-IQ.

דמיינו לעצמכם אגודה אינטלקטואלית אליטיסטית עם דרישות קבלה מחמירות הפזורות בכל רחבי העולם ללא קשר לאום, אתניות או פוליטיקה. רק הנבחרים יכולים להשתתף ולהיות חברים... מה זה נשמע? האילומינאטי? מועדון מסתורי שיצא מסיפור של דאן בראון? שום דבר מזה. אנחנו מדברים על חברה הקיימת במציאות. היא נקראת מנזה ויש לה קריטריון קבלה אחד ויחיד: שייכות ל-2% מהאוכלוסייה עם ה-IQ הגבוה ביותר. עכשיו בואו נחשוב לרגע. יש לנו בערך 145,000 אנשים שמסווגים כעל האנשים החכמים ביותר בעולם... השאלות הברורות הראשונות הן: איך הם? האם המפגשים שלהם כמו ב"התיאוריה הגדולה של הפיצוץ"? האם הם מצליחים יותר משאר המורטלים?

נקודה קריטית כאן היא מה כל אחד מאיתנו רואה כהצלחה ואיך אנחנו מודדים אותה. המושג המופשט הזה הוא תפיסה מאוד אישית של העולם, שהקריטריונים שלה קשורים במידה רבה לרקע החברתי, הפוליטי והחינוכי שלנו. יתרה מכך, זה עשוי להשתנות עם הזמן, ככל שאנחנו מתבגרים ומצטברים חוויות שונות. אבל… בואו נהיה כנים, הצלחה בחברה הקפיטליסטית שלנו בדרך כלל כרוכה במעמד וכסף. מספר חוקרים העריכו את הקשר בין IQ להישגים סוציו-כלכליים. הצלחה כאן מוגדרת כסכום של השכלה (הרמה האקדמית הגבוהה ביותר שהושלמה), מקצוע (באמצעות סולמות שמעריכים יוקרת עבודה) והכנסה (כלומר, שכר). המחקרים כוללים מדידת IQ של ילדים ומעקב אחריהם במשך מינימום של 10 שנים עד 50!—אנחנו חייבים להודות שהפסיכולוגים ניחנים במתנת הסבלנות.

התוצאות מראות שהאינטליגנציה קשורה להצלחה במידה שונה. בעוד ש-IQ הוא מנבא טוב להישגים אקדמיים ומקצועיים, הכנסות הן סיפור אחר. הן נוטות ללכת יחד, אך הקשר אינו חזק מאוד.

זה לא אמור להפתיע. אם IQ היה הגורם היחיד לקביעת עושר, רק המוחות המבריקים ביותר היו עשירים. אני בטוח שכולנו יכולים לחשוב על דוגמאות שמוכיחות שההנחה הזו שגויה. העולם הוא—ספוילר!—לא לחלוטין מריטוקרטי. יכולות אישיות, כפי שהמחקרים הראו, יכולות אכן לחזות מה תלוי באדם, כמו ביצוע בעבודה. עם זאת, ישנם משתנים נוספים שיכולים להשפיע על ההכנסה שלנו. נקודות ההתחלה שלנו תלויות במידה רבה במקום שבו נולדנו. חקר הראה שהרקע החברתי משפיע על השכר העתידי שלנו כמו גם על האינטליגנציה שלנו. אחרי הכל, המשאבים וההזדמנויות משתנים בהתאם לסטטוס הסוציו-אקונומי של ההורים שלנו.

בהתחשב בכך ש-IQ נקבע חלקית על ידי הגנטיקה שלנו (כפי שמוסבר במאמר IQ & גנים), ואנחנו לא יכולים לשלוט ברקע הכלכלי שבו גדלנו, האם אנחנו יכולים להשפיע על הגורל הכלכלי שלנו? ביצועים אקדמיים עשויים לתת לנו רמז ראשון. הסתכלות על ציונים אינה כמו מדידת IQ. כאן נכנסים לתמונה היבטים כמו למידה הקשורה לבית הספר ומוטיבציה. גורמים אלה, שניתן למעשה לשנות ולשפר, נותנים קורלציה מתונה בין ממוצע ציונים (GPA) לשכר. עם זאת, אנחנו לא מצליחים למצוא היבט ייחודי שיכול לחזות בהצלחה כלכלית באופן מהימן.

מאזן את הסיכויים

עכשיו, לשם הדיון, נניח שאנחנו יכולים לאזן את המשתנים הקודמים. נלמד שלושה אינטלקטואלים ידועים, עם גישה לחינוך ולתמיכה כלכלית. האם כולם יהפכו לעשירים?

ישירות מאיטליה, הוא שימש השראה לסופרים, ציירים, זמרים ופיסולאים. האגדה שלו צמחה ללא הפסקה במשך מאות שנים. הציור המפורסם ביותר שלו נשאר במרכז תשומת הלב בלובר. כן, אנחנו מדברים על לאונרדו דה וינצ'י. למרות שהוא מייצג את שיא האמנות וההמצאה, הסטנדרטים הנוכחיים היו מסווגים אותו כמומחה לדחיינות. הייתה לו סבילות נמוכה לשעמום והוא לקח על עצמו יותר מדי פרויקטים בו זמנית, לפעמים עזב אותם מיד לאחר הרעיון. הפרפקציוניזם שלו מנע ממנו להכריז על ציור כהושלם, מה שהוביל ליצירות שלא הושלמו. עם מוניטין כזה, נניח שאין חברה שתכנה את לאונרדו לעובד השנה.

ניקולה טסלה היה ממציא סרבי-קרואטי. העולם המודרני מתנהל בעיקר על רעיונותיו לייצור חשמל. הוא הפך את מפלי הניאגרה למפעל לייצור חשמל. למרות שהיה לו תומכים משפיעים ותקופה מזהירה שבה נחשב לאחד מהמהנדסים הגדולים של זמנו, אישיותו האקצנטרית וטענותיו המוגזמות על המצאות אפשריות הובילו לכך שנחשב ל'מדען משוגע'. רעיונותיו היו הבסיס לפיתוח של שלט רחוק, רדאר או רובוטיקה. עם זאת, הוא מת כמעט חסר כל.

האדם שמופיע כבעל ה-IQ הגבוה ביותר בכל הזמנים, שנכנס לספר השיאים של גינס על הישג זה, היא הסופרת האמריקאית מרילין ווס סוונט. היא מתמטיקאית, מרצה וכתבת שהחלה לכתוב את "שאלו את מרילין" בשנת 1986, לאחר שנכללה בדירוג המפורסם בעולם. במדור יום ראשון של מגזין Parade, היא עונה על שאלות בנושאים אקדמיים שונים, פותרת חידות ומציעה חידונים שיצרה בעצמה. אם אתה רוצה לקבל פתרון לשאלה מתמשכת, אתה יכול עדיין לשלוח לה את זה. היא אכן הרוויחה מהאינטלקט שלה! פורבס מעריך את שווי הנכסים שלה ב-15 מיליארד דולר.

אז האם IQ יכול לחזות הכנסה גבוהה יותר? ההכנסה הממוצעת של קבוצות עם IQ גבוה היא גבוהה מהממוצע, אך ניתוח נתונים הראה שכאשר משווים את בעלי ההכנסות הגבוהות לאלה עם ההכנסות הנמוכות ביותר, ההבדל העיקרי הוא תכונות אישיות. אלה בחלק העליון מראים כוח רצון גדול יותר, התמדה ורצון להצטיין. זה מציע שבעוד ש-IQ משחק תפקיד בהצלחה בחיים, תכונות אישיות הן גם תכונה מכרעת. תוצאות טובות יותר נראות קשורות חזק ל'עשייה'. כפי שאמר פיקאסו פעם, 'פעולה היא המפתח הבסיסי לכל הצלחה'.

איך אנשים אינטליגנטיים מתפרנסים?

עם כל המידע הזה, בואו נחזור לאנשים של מנזה. האם תוכל לנחש איזה סוג של עבודות יש לגאונים? בעוד שבקבוצות עם IQ גבוה חלק מהאנשים הופכים לרופאים, מדענים או מנהלי עסקים, דיווחים מראים שאחרים עוסקים במקצועות יותר נפוצים כמו שוטרים, נהגי משאיות או נפחי זכוכית... אז מה קורה עם האנשים המוכשרים האלה שיש להם עבודות יותר צנועות? האם הם לא הגיעו ל'פוטנציאל המלא' שלהם?

הצלחות פיננסיות וחומריות יכולות להיחשב כסימני הצלחה. עם זאת, יש צד נוסף למטבע. עושר, תהילה ויופי הם מה שהפסיכולוגים מכנים מטרות חיצוניות. הנטייה לפעולה הייתה בסיסית בנקודות שונות בהיסטוריה לרכישת מחסה, ביטחון ואוכל. אך בכלכלות צרכניות, המטרות שלנו מבוססות על השוואות חברתיות ובין-אישיות. זה יכול להיות מסוכן מאוד. ככל שהערכים החומריים של אנשים עולים, הם נוטים להשוות את עצמם לקבוצות חברתיות חדשות. אם כבר יש לי יאכטה, מה שאני צריך עכשיו זה ג'ט, כי, אתה יודע, לשכן שלי יש אחד. לכן, המטרות החיצוניות שלנו תמיד מחוץ להישג יד. המעגל האינסופי הזה יכול להשפיע בצורה חמורה על רווחתנו. זהו ‘הצד האפל של החלום האמריקאי’.

בניגוד לכך, שאיפות פנימיות הן כאלה המכוונות לצמיחה אישית, קשרים קרובים, תרומה לקהילה ובריאות פיזית. מטרות אלו ממלאות צרכים פסיכולוגיים בסיסיים ויכולות למעשה להפעיל מרכזי תגמול במוח שלנו. כפי שייתכן שניחשת, מחקרים קישרו בין מטרות אלו לאושר. אז מה אם... אותם אינטלקטואלים עם מקצועות צנועים יותר הבינו למעשה את החיים? מה אם הם עשו—במודע או שלא במודע—את הבחירה להתמקד במה שטוב יותר לרווחתם?

כמובן, שאין דבר שהוא שחור או לבן. יש צורך ברמה מסוימת של כסף כדי לגשת למה שסבינו חיפשו: מחסה, ביטחון ואוכל. כל אחד מאיתנו שונה וצריך איזון מסוים בין מטרות חיצוניות לפנימיות כדי לחוש משמעות ומטרה. עם זאת, הזמן מוגבל ואם אתה צריך לבחור בין אחד לשני, מחקרים תומכים חזק במיקוד בעצמך ולא במעמד שלך. אחרי הכל, התרומות הגדולות ביותר של דה וינצ'י נבעו מה'סטאק כישרונות' הייחודי שלו ומה reluctance שלו להתמקד בדבר אחד. הרעיונות 'המשוגעים' של טסלה הניחו את היסודות לבניית רובוטים, דבר שגם הוא לא צפה. מרילין עצמה ציינה כי IQ לא מודד הרבה היבטים שקשורים לאינטליגנציה. להיות חכם עשוי גם להיות לעשות את הטוב ביותר עבורך.